נגישות אתרים בישראל: מה באמת חובה
עודכן 14.09.2026 · יובל יוסף
התשובה הקצרה: החובה מגיעה מתקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע״ג-2013, והתקן שמיישם אותה הוא ת״י 5568, שמבוסס על WCAG 2.0 ברמה AA. תוסף נגישות שמרחף בפינת המסך אינו עמידה בתקנה, והצהרת נגישות אינה תחליף להנגשה בפועל.
זה אחד הנושאים שבהם הפער בין מה שעסקים חושבים שנדרש מהם לבין מה שבאמת נדרש הוא הגדול ביותר. הרבה אתרים קנו תוסף, שמו הצהרה, וסימנו וי.
על מי זה חל
התקנות חלות על מי שנותן שירות לציבור, והאינטרנט הוא אחד מאותם שירותים. כלומר אתר עסקי שמציג שירותים, מקבל פניות או מוכר, נכנס לתמונה.
הפטור העיקרי הוא לפי מחזור: עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על 100,000 ש״ח. שים לב שזה מחזור ולא רווח. הפטור מצומצם, והוא לא חל על רוב העסקים הפעילים. החלה על מקרה ספציפי, במיוחד בחברה או בעסק עם כמה פעילויות, שווה לבדוק מול יועץ נגישות מוסמך.
מה התקן דורש בפועל
ת״י 5568 נשען על WCAG 2.0 ברמה AA. זה נשמע מופשט, אבל בפועל מדובר בדברים קונקרטיים שאפשר לבדוק:
| הדרישה | איך בודקים בלי כלים | מה נכשל בדרך כלל |
|---|---|---|
| ניווט מקלדת מלא | לחץ Tab לאורך כל העמוד. הגעת לכל כפתור וקישור? | תפריטים נפתחים, חלונות קופצים, קרוסלות |
| מיקוד גלוי | האם רואים היכן נמצא הסמן בזמן Tab? | עיצובים שמסתירים את המסגרת בכוונה |
| ניגודיות מספקת | טקסט אפור בהיר על לבן הוא חשוד | טקסט משני, placeholder, כיתובים קטנים |
| טקסט חלופי לתמונות | האם תמונה שנושאת מידע מתוארת במילים? | אינפוגרפיקות, לוגואים, אייקונים לחיצים |
| טפסים מתויגים | לכל שדה יש תווית קבועה, לא רק placeholder | טפסים שנשענים רק על טקסט בתוך השדה |
| הגדלת טקסט ל-200 אחוז | Ctrl ופלוס. משהו נחתך או נעלם? | כפתורים ברוחב קבוע בפיקסלים |
| מבנה כותרות הגיוני | H1 אחד, ואחריו היררכיה שלא מדלגת | כותרות שנבחרו לפי גודל הפונט |
הצהרת הנגישות
אתר שחלה עליו החובה צריך לפרסם הצהרת נגישות נגישה, עם קישור ברור מכל עמוד. ההצהרה מתארת את מצב הנגישות באתר, מציינת רכיבים שטרם הונגשו, ונותנת דרך ליצור קשר ולדווח על תקלה.
חשוב להבין את סדר הדברים: ההצהרה היא חובת שקיפות, והיא באה אחרי ההנגשה, לא במקומה. הצהרה על אתר שלא הונגש היא תיעוד של הפער, לא פתרון שלו.
למה תוסף נגישות לבדו לא מספיק
התוספים שמוסיפים כפתור צף עם אפשרויות להגדלת טקסט ולשינוי ניגודיות יכולים לעזור לחלק מהמשתמשים. הם לא מתקנים את מה שהתקן באמת בודק: סדר ניווט המקלדת, מבנה הכותרות, תיוג הטפסים, טקסט חלופי לתמונות, הודעות שגיאה, ותוכן שמשתנה דינמית.
תוסף יכול להיות תוספת. הוא לא יכול להיות התשובה. אתר שנשען רק עליו נשאר לא נגיש עבור מי שגולש עם קורא מסך או בלי עכבר, וזה בדיוק הקהל שהתקנה נכתבה בשבילו.
מה אני עושה בפועל
נגישות אצלי היא חלק מהבנייה, לא שלב שמגיע בסוף. זה זול יותר וגם פשוט עובד טוב יותר: מבנה כותרות תקין, טפסים מתויגים וניגודיות נבדקת בזמן שהעמוד נבנה, ולא כשמתקנים אותו אחורה. להצהרת הנגישות של האתר הזה יש עמוד משלה: הצהרת נגישות.
להכרעה משפטית על מקרה ספציפי, ובמיוחד לאתר של חברה או לשירות ציבורי, יש לפנות ליועץ נגישות מוסמך. העמוד הזה מסביר מה התקן דורש, ואינו ייעוץ משפטי.
שאלות נפוצות
איזו תקנה מחייבת נגישות אתרים בישראל?
תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע״ג-2013, שכותרתה נגישות שירותי האינטרנט. התקן שמיישם אותה הוא תקן ישראלי 5568, המבוסס על WCAG 2.0 ברמה AA.
האם יש פטור מנגישות לעסק קטן?
קיים פטור לעסק שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על 100,000 ש״ח. מדובר במחזור ולא ברווח, ולכן הפטור מצומצם ואינו חל על רוב העסקים הפעילים. תחולה על מקרה ספציפי כדאי לבדוק מול יועץ נגישות מוסמך.
האם תוסף נגישות מספיק כדי לעמוד בתקן?
לא. תוסף שמוסיף כפתור צף עם הגדלת טקסט ושינוי ניגודיות אינו מתקן את מה שהתקן בודק: ניווט מקלדת, סדר מיקוד, מבנה כותרות, תיוג טפסים, טקסט חלופי, הודעות שגיאה ותוכן דינמי. הוא יכול לשמש כאמצעי משלים בלבד, והאתר עצמו צריך להיות נגיש.
האם חובה לפרסם הצהרת נגישות?
כן, לאתר שחלה עליו החובה. ההצהרה צריכה להיות נגישה ומקושרת בבירור מכל עמוד, ולכלול את מצב הנגישות באתר, רכיבים שטרם הונגשו, דרך ליצור קשר לדיווח על תקלת נגישות, ותאריך עדכון. ההצהרה היא חובת שקיפות נפרדת ואינה מחליפה את ההנגשה עצמה.